בנם של רחל ולאון יהודה. נולד ביום י"ז בסיוון תש"ג (20.6.1943) בתוניסיה. בן זקונים במשפחה, אח לשתי אחיות ושלושה אחים.

בילדותו עזב ויליאם את תוניסיה ועלה ארצה עם משפחתו. את ביתם קבעו בקיבוץ כרמיה שמדרום לאשקלון. למד בבית ספר יסודי אזורי, ובתיכון למד בכפר הנוער "מבואות ים" במושב מכמורת שבעמק חפר בתנאי פנימייה.

בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה"ל ושובץ בחיל החימוש (לימים חיל הטכנולוגיה והאחזקה). לאחר שירות החובה המשיך לשירות קבע בחיל. בשנים האחרונות של שירותו עבר לחיל השלישות (לימים חיל משאבי האנוש).

ויליאם הכיר את שמחה, בין השניים נוצר קשר זוגי והם נישאו. לאורך השנים חלקו בצמידות פעילויות רבות, ובכלל זה בישולים והכנות לחג. הזוגיות הבריאה והמאושרת שלהם ניכרה לכל הסובבים אותם.

שני בנים ובת נולדו להם, וּויליאם היה עבורם אב מסור ואוהב. 

במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 סופח ויליאם לחטיבה 7, חטיבת שריון בפיקודו של אביגדור (יאנוש) בן גל. מהמלחמה הוא שב עם סיפורים קשים שהשפיעו מאוד על חייו מאז, אך גם עם גאווה רבה בלב על שירותו ותרומתו בימי הקרבות. בעת המלחמה נולדה בתו. על לידתה נודע לו משידור ברדיו – כך הודיעו אז הודעות לחיילים.

עם פרישתו מצה"ל בתום עשרים שנות שירות עבד כחשבונאי במשרדי חברת "כור תעשיות" בתל אביב, ולאחר מכן עבד בחברת "טבע תעשיות פרמצבטיות". כן עבד בהתנדבות כמנהל חשבונות במשרד הביטחון בבני ברק.

ויליאם, איש תרבות וערכים משכמו ומעלה, היה תאב דעת, האזין למוזיקה קלאסית בהשכימו מדי בוקר, צפה באופרות וקרא ספרים. כאיש שיחה ישב עם בני משפחתו עד השעות הקטנות של הלילה לשיחות עומק.

ויליאם בניסטי נפטר ביום ב' באדר תשנ"ט (18.2.1999). בן חמישים ושש בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין "נורדאו" בכפר סבא. הותיר אישה, שני בנים ובת, שתי אחיות ושלושה אחים.